פנטהאוס של דניאל ושרית
הדירה הזו התחילה כבית מתפקד, אבל כזה שנשאר מאחור בזמן.
הכול היה במקום, אבל שום דבר לא הרגיש מחובר באמת. החלל הציבורי, סלון ומטבח, היה פתוח פיזית, אבל לא מעוצב כחלל אחד. המטבח הישן ישב בצד, עם ארונות בהירים אך שחוקים, חיפויים מיושנים ומשטח עבודה שכבר ראה ימים טובים יותר.
הוא עבד, אבל לא הזמין. לא מקום שנעים להיות בו לאורך זמן. הסלון עצמו סבל מתחושת כבדות. ריהוט ישן ומסיבי, צבעים שלא דיברו אחד עם השני, והרבה פריטים קטנים שיצרו רעש בעיניים. גם כשהחלל היה מסודר, הוא הרגיש עמוס, קצת סגור, ובעיקר חסר שקט. בחדר השינה התחושה הייתה פונקציונלית בלבד. ריהוט בסיסי, מעט אור רך, וחוסר בתחושת אינטימיות ורוגע.
זה היה חדר שישנים בו, לא חדר שנכנסים אליו בסוף היום כדי להירגע באמת. גם האמבטיה הייתה טיפוסית לדירות מהסוג הזה. חיפויים ישנים, מקלחון פתוח ולא נוח, ארון רחצה מיושן ותחושה כללית של עומס ותחזוקה. חלל שעושים בו מה שצריך, ויוצאים כמה שיותר מהר. הבקשה של הדיירים הייתה ברורה מאוד: לחדש את כל הבית, אבל לא “להשוויץ”. לייצר תחושת שקט, ניקיון ועכשוויות, בית שנעים לחיות בו ביום יום, כזה שמרגיש מסודר גם בלי להתאמץ.
מעצבת:
סוג פרוייקט:
תקופה:
שם לקוח
אסטרטגיה:
תאריך ביצוע:
תיאור העיצוב
תפיסת העיצוב
כאן נבנתה האסטרטגיה של הפרויקט: מינימליזם מודרני חם, קווים נקיים, חומרים רגועים, ושפה אחת שעוברת מהסלון, דרך המטבח, ועד לחדר השינה והאמבטיה. המטרה לא הייתה לייצר אפקט דרמטי. המטרה הייתה לייצר רוגע. בסיס צבעוני בהיר, אפורים רכים, שחור מאט במינון מדויק, ונגיעות של עץ כדי לשבור את הקרירות ולהכניס חמימות. כל בחירה נבחנה דרך אותה שאלה חוזרת, האם זה עושה שקט בעין, והאם זה יחזיק לאורך שנים. העיצוב לא ניסה להיות טרנדי. הוא ניסה להיות נכון.
החלל הציבורי, סלון ומטבח
העבודה המרכזית בפרויקט הייתה לאחד את הסלון והמטבח לחלל אחד ברור, רגוע ומאוזן. המטבח עבר שינוי מלא. במקום ארונות ישנים ומפוזרים, נבנתה שפה מודרנית ומדויקת. ארונות גבוהים ובהירים שמסתירים את האחסון ויוצרים קיר נקי, בשילוב חזיתות שחורות תחתונות שמוסיפות עומק ואלגנטיות. משטחי העבודה נבחרו בגוון אבן חמים, כזה שמרכך את השחור ומכניס תחושת בית. החיפוי השחור המבריק נותן עומק ועניין, אבל נשאר שקט בזכות הקווים הישרים והבחירה המינימליסטית. המטבח הפך להיות חלק מהסלון, לא אזור נפרד ממנו. הוא פתוח, ברור, ומתקשר ישירות עם אזור הישיבה. בסלון נעשתה עבודה של הורדת משקל. ריהוט חדש בקווים נקיים, ספה בגוון אפור רגוע, כורסה חומה שמוסיפה חמימות, ושולחן סלון עגול ופשוט שמחזיק את החלל בלי להשתלט עליו. קיר הטלוויזיה קיבל טיפול מדויק. שילוב של חיפוי אבן בגוון רך, אלמנט חריצים אנכיים שמוסיף עומק וטקסטורה, ומזנון מרחף שמייצר מראה נקי וקליל. זה קיר שיש לו נוכחות, אבל לא כזו שצועקת. התאורה תוכננה בשכבות. תאורה כללית רכה, גופי קיר שמדגישים טקסטורות, ותאורה תלויה באזור פינת האוכל שמגדירה את האזור בלי לסגור אותו. וילונות לבנים ושקופים מרככים את האור הטבעי והופכים אותו לחלק מהעיצוב עצמו.
חדר השינה
בחדר השינה המטרה הייתה לייצר שקט מוחלט. השפה העיצובית המשיכה מהחלל הציבורי, אבל בצורה רכה ואינטימית יותר. בסיס לבן ובהיר, מיטה מרופדת ונקייה, טקסטיל בגווני אפור רך שמכניס תחושת מלון. וילונות לבנים מלאים עוטפים את החלל, מסננים את האור ויוצרים אווירה רגועה ונעימה לאורך כל שעות היום. גופי תאורה תלויים שחורים משני צידי המיטה מוסיפים קונטרסט עדין ושומרים על קו מודרני ומדויק. זה חדר שלא מנסה להרשים. זה חדר שמאפשר לעצור.
האמבטיה
גם האמבטיה עברה שינוי מלא והפכה מחלל מיושן לחלל נקי, מודרני וקל לתחזוקה. חיפוי וריצוף בגוון אפור בהיר יוצרים בסיס אחיד ומרגיע. מקלחון זכוכית עם פרופיל שחור דק מוסיף קו גרפי מדויק בלי להעמיס. אסלה תלויה וניאגרה סמויה מנקות את החלל ונותנות תחושת מרחב. ארון הרחצה נבחר בגוון עץ בהיר ומרחף, עם משטח לבן ומראה עגולה גדולה שמכניסה רכות ומאזנת את הקווים הישרים. גופי תאורה שחורים משלימים את השפה ומחברים את האמבטיה לשאר הבית. אפילו רדיאטור המגבות נבחר כחלק מהעיצוב, לא כפשרה טכנית.
מה בעצם השתנה
לפני, זו הייתה דירה מתפקדת אבל עייפה. אחרי, זה בית מודרני, רגוע ומדויק. העומס ירד, השפה התיישרה, והבית התחיל לעבוד עם הדיירים ולא נגדם. המטבח והסלון מדברים אחד עם השני, חדר השינה מרגיע באמת, והאמבטיה מרגישה כמו חלל חדש לגמרי. זה לא רק שינוי עיצובי. זה שינוי של חוויה יומיומית.
[4]
חדרים
[136m2]
גודל דירה
[28m2]
גודל סלון
[15m2]
גודל מטבח
התוצאה
בסיום התהליך, הדירה קיבלה זהות חדשה וברורה. החלל הציבורי מרגיש פתוח, מאוזן ומזמין. המטבח כבר לא אזור צדדי, אלא חלק אינטגרלי מהסלון, עם נוכחות שקטה, חומרים מדויקים ותחושת סדר שגם בשגרה היומיומית לא מתפרקת. הסלון עצמו נקי מעומס, מואר, ומרגיש גדול יותר, לא בגלל שינוי גודל, אלא בזכות תכנון נכון ושפה אחידה. חדר השינה הפך מחדר פונקציונלי לחלל שמאפשר עצירה. אור רך, צבעוניות רגועה ושקט ויזואלי יוצרים תחושת ניתוק אמיתית מהיום יום, בדיוק מה שחדר שינה אמור לתת. גם האמבטיה עברה מהפך מלא. מחלל מיושן ולא נוח, היא הפכה לחדר רחצה מודרני, נקי וקל לתחזוקה, כזה שנעים להיכנס אליו בבוקר ומרגיע בסוף היום. בסופו של דבר, זה בית שמרגיש מדויק. לא מתאמץ להרשים, אבל כן משדר איכות, מחשבה ושקט. בית שמתאים לחיים אמיתיים, לאורך זמן.